בימי הילדות גדלנו בין בתים, עצים ושדות עם מהווים משותפים, מחוברים אחד לשני, ללא חומות פנימיים וללא אגו, עם השנים הדורות התחלפו, וגדל דור חדש שלא ידע את קודמו, יש לנו נטייה להתרפק על העבר,
נוסטלגיה, אבל בחלוף השנים כל אחד ממשיך את חייו בסביבה שונה ובאופן טבעי, הסביבה היא גורם תורם או הורס, כל אחד מושפע ממנה , המחשבות והרצונות משתנים, האנשים שקרובים אלינו הם אנשים שקרובים פיזית ולא מי שקרוב אלינו ביולוגית, אבל אירועים משפחתיים לפעמים
מעוררים צורך ורצון מחדש כן להיפגש ולהתחבר מחדש, והריחוק של השנים נעלם כאילו לא חלפו השנים, מה כן נשאר , זה חוויות אישיות משותפות, זיכרונות, שלרוב מומתקים עם הזמן, וקשר של דם וביטחון של משפחתיות.
אל תחששו ליצור מחדש קשר משפחתי, אפילו שעברו הרבה שנים, כי בתת מודע לכל אחד יש משפחה שבלב, והיא נשארת חקוקה בתוך ליבנו, כי כך גדלנו, והיא לא נעלמת גם אם כל אחד עובר לסביבה אחרת, אפילו חו"ל , משהו בתוך האדם נשאר מושרש, וזה קשר של דם, אנשים שאליהם אנחנו שייכים מבלי לבחור, ולכן חשוב לתת זמן, מאמץ וכן להתחבר על פי דרישה או יוזמה אישית , יש בזה חמימות והרגשה של קשר שלא מאבד את טעמו לעולם, "לכן פנו לכם מהעסקים המדומים" ושימו לבכם לאהבה ולמשפחה המורחבת….
